ת"א: +972-3-6877128
חיפה: +972-4-8419995
סעיף רעידות אדמה בפוליסה מכסה בדרך כלל את עלות הבנייה של הדירה ולא את עלות הקרקע ■ מכיוון ששווי הקרקע גבוה באופן משמעותי מעלות הבנייה — הפיצוי לא יאפשר לרכוש דירה דומה לזו שנפגעה ■ הפתרון: לבטח תמורת סכום נוסף גם את ערך הקרקע
"אין כסף שמיועד במיוחד עבור אירוע של רעידת אדמה", אמרו בשבוע שעבר אנשי משרד האוצר בוועדת הכספים בתשובה לשאלות של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. נציגי האוצר הוסיפו כי "יום אחרי רעידת אדמה, יש תקציבים שיופנו לנושא במידת הצורך", וכי כספים רבים מוקצים להיערכות לרעידת אדמה, לצד תקציבים קבועים להתחדשות עירונית ולחיזוק מבנים. לדבריהם, במידת הצורך יועמדו קופסאות תקציב ייעודיות בדומה לתקופת הקורונה.
הדיון בוועדת הכספים נערך בעקבות רעידת האדמה הקשה בטורקיה. מבחינה סטטיסטית, מתרחשת באזור ישראל רעידת אדמה חזקה פעם ב–80–100 שנה — והאחרונה פגעה בצפת ב–1927. במילים אחרות, ישראל מועדת לפורענות בכל הקשור לרעידות אדמה.
מנהל ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה במשרד הביטחון הזהיר כי "לפי הערכת משרד האוצר, עלות הנזק של רעידת אדמה תהיה 150 מיליארד שקל". הוא ציין כי מניעה באמצעות חיזוק מבנים תהיה הרבה יותר זולה. לפי מחקר שציטט, כל השקעה של דולר בהיערכות תחסוך בין 6 ל–10 דולרים לאחר מכן. אמנם אי־אפשר לחזות מתי תתרחש רעידת אדמה וקיים קושי להתגונן מפניה, אבל ניתן להקטין את הסיכונים הפיננסיים הכרוכים באירוע מורכב כזה, למשל באמצעות רכישת ביטוח לדירה בגין נזקי רעידות אדמה. אחד ממקורות הכסף לפיצוי בגין קריסת מבנים מרעידת אדמה הוא חברות הביטוח.
אוהד מעודי, סגן יו"ר רשות שוק ההון, אמר בוועדת הכספים כי "בנוגע להיקף הכיסוי של האוכלוסייה, מצבה של ישראל יחסית למדינות OECD הוא טוב — לכ–65% ממשקי הבית יש ביטוח למקרה של רעידת אדמה".
האקטואר דניאל ישראלי, חבר אגודת האקטוארים בישראל, הדגיש את הצד השלילי של הנתונים האלה. "הדירה היא הנכס המשמעותי ביותר של אזרחי ישראל, אבל עדיין כ–40% מהדירות במדינה לא מבוטחות בביטוח דירה ובכלל זה כנגד רעידות אדמה" אמר. "מדובר ביותר מ-1.5 מיליון דירות".
"לחייב את כולם לעשות ביטוח"
בכיר באחת מחברות הביטוח אמר בשיחה עם TheMarker: "אולי המדינה הייתה צריכה לחייב את כל הבעלים של נכסי מקרקעין בביטוח נגד רעידות אדמה". גם הוא ציין כי נכסים לא מעטים בישראל אינם מבוטחים. מעבר לכך, לדבריו, בקרב המבוטחים שיעור לא קטן ביטלו את הכיסוי נגד רעידות אדמה — הן בדירות הן בעסקים.
מתי קיימת חובה לרכוש ביטוח נגד רעידות אדמה?
"רק אלה שלקחו משכנתא מחויבים ברכישת ביטוח דירה, הכולל סעיף של פיצוי במקרה של רעידת אדמה. בעלי נכסים שלא לקחו משכנתא אינם חייבים בביטוח דירה. ואכן, חלק מהם לא עושים ביטוח. לא מעטים בקרב מי שכן רכשו ביטוח דירה אף על פי שלא לקחו משכנתא — מבטלים בפוליסה את סעיף הביטוח לרעידות אדמה".
במקרה של רעידת אדמה — מה מקבל בעל דירה שרכש ביטוח סטנדרטי?
"בביטוח סטנדרטי שקיים בו סעיף רעידת אדמה, בעל הדירה יקבל מחברת הביטוח את עלות הבנייה ללא ערך הקרקע. הסיבה לכך היא שנכס מבוטח על פי ערך הבנייה ולא לפי השווי שלו הכולל את הקרקע. ואולם חשוב להדגיש שלשווי הקרקע יש משקל רב בשווי הדירה — הרבה יותר מזה של המבנה. לכן, הפיצוי שיקבל המבוטח לא יאפשר לו לרכוש דירה דומה לזו שנהרסה.
"קיימת בעיה נוספת: ייתכן שלחלק מבעלי הדירות בבניין שנפגע כלל אין ביטוח. גם מסיבה זו בעל הדירה יקבל רק את עלות השיפוץ, אבל לא את עלות הקמת הבניין מחדש. הסכום הזה, שאינו כולל את ערך הקרקע, גם לא יאפשר לו לרכוש דירה דומה".
מהו הפתרון?
"יש אפשרות להרחיב את סעיף רעידת האדמה בפוליסה של הדירה ולבטח את 'ערך הקרקע'. במקרה זה מקבלים מחברת הביטוח גם את שווי הקרקע פחות 10% השתתפות עצמית, כלומר ניתן לרכוש דירה בשווי דומה לזו שנפגעה. כדאי לשאול את סוכן הביטוח שלכם על אפשרות זו".
כדי לקבל את הפיצוי צריך שלדירה ייגרם נזק של 70%, שייקבע על ידי מהנדס או גורם מוסמך. בנזק של פחות מ–70% לא יינתן פיצוי"
עו"ד תום זגול
"המבוטחים לא מודעים למלכוד"
כאמור, לשווי הקרקע יש משקל רב בשווי הדירה. מטרתו של סעיף ערך הקרקע היא לתת לבעל הנכס את שווי הדירה במקרה של אסון. אבל חברות הביטוח מודעות לנושא, ולכן קבעו גבול עליון לפיצוי בגין ערך הקרקע.
בשיחה עם עו"ד תום זגול, מנכ"ל חברת השמאות ZAGUL — שמאות והערכות שווי, הוא מסביר: "הגבול נקבע על ידי חברות הביטוח עצמן. ערך הקרקע מחושב על פי עלות הבנייה. יש חברות שמאפשרות סכום של פי שניים מעלות הבנייה, יש פי שלושה ויש פי ארבעה. העניין הוא שהמבוטחים לא מודעים לזה, ופה טמון המלכוד. למשל, דירה שעלות בנייתה היא מיליון שקל ומצוין שהגבול הוא פי שלושה, תפוצה מקסימום ב–3 מיליון שקל על ערך קרקע, גם אם ערך הקרקע גבוה יותר. ייתכן שהפיצוי על ערך הקרקע וערך המבנה יחד יהיו נמוכים משווי הדירה".
אז מה קורה אם אני בעל דירה עם ערך קרקע גבוה?
"אפשר לעקוף את זה — לשלם לחברת הביטוח תמורת ביטוח המבנה בערך שהוא גבוה מערכו באמת. הדבר אפשרי בתנאי שאין מגבלה לסכום עליון, שגם אותו יש חברות ביטוח שמציינות. העניין הוא שאנשים לא מודעים לכך.
"בנוסף, חשוב לזכור כי יש תנאי כניסה כדי לקבל את הפיצוי — שלכל הפחות ייגרם נזק של 70% לדירה, שייקבע על ידי מהנדס או גורם מוסמך. כלומר, בנזק של פחות מ–70% לדירה, לא יינתן פיצוי. יש חברות שמאפשרות להכניס סיכונים נוספים לסעיף של 'סכום ביטוח נוסף', מעבר לרעידת אדמה — למשל, אש או סערה — ואז במקרה כמו פיצוץ גז שמפיל בניין הסעיף יופעל. זו עוד דרך למשוך מבוטחים לקניית ההרחבה".
סעיף רעידות אדמה בפוליסה מכסה בדרך כלל את עלות הבנייה של הדירה ולא את עלות הקרקע ■ מכיוון ששווי הקרקע גבוה באופן משמעותי מעלות הבנייה — הפיצוי לא יאפשר לרכוש דירה דומה לזו שנפגעה ■ הפתרון: לבטח תמורת סכום נוסף גם את ערך הקרקע
"אין כסף שמיועד במיוחד עבור אירוע של רעידת אדמה", אמרו בשבוע שעבר אנשי משרד האוצר בוועדת הכספים בתשובה לשאלות של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. נציגי האוצר הוסיפו כי "יום אחרי רעידת אדמה, יש תקציבים שיופנו לנושא במידת הצורך", וכי כספים רבים מוקצים להיערכות לרעידת אדמה, לצד תקציבים קבועים להתחדשות עירונית ולחיזוק מבנים. לדבריהם, במידת הצורך יועמדו קופסאות תקציב ייעודיות בדומה לתקופת הקורונה.
הדיון בוועדת הכספים נערך בעקבות רעידת האדמה הקשה בטורקיה. מבחינה סטטיסטית, מתרחשת באזור ישראל רעידת אדמה חזקה פעם ב–80–100 שנה — והאחרונה פגעה בצפת ב–1927. במילים אחרות, ישראל מועדת לפורענות בכל הקשור לרעידות אדמה.
מנהל ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה במשרד הביטחון הזהיר כי "לפי הערכת משרד האוצר, עלות הנזק של רעידת אדמה תהיה 150 מיליארד שקל". הוא ציין כי מניעה באמצעות חיזוק מבנים תהיה הרבה יותר זולה. לפי מחקר שציטט, כל השקעה של דולר בהיערכות תחסוך בין 6 ל–10 דולרים לאחר מכן. אמנם אי־אפשר לחזות מתי תתרחש רעידת אדמה וקיים קושי להתגונן מפניה, אבל ניתן להקטין את הסיכונים הפיננסיים הכרוכים באירוע מורכב כזה, למשל באמצעות רכישת ביטוח לדירה בגין נזקי רעידות אדמה. אחד ממקורות הכסף לפיצוי בגין קריסת מבנים מרעידת אדמה הוא חברות הביטוח.
אוהד מעודי, סגן יו"ר רשות שוק ההון, אמר בוועדת הכספים כי "בנוגע להיקף הכיסוי של האוכלוסייה, מצבה של ישראל יחסית למדינות OECD הוא טוב — לכ–65% ממשקי הבית יש ביטוח למקרה של רעידת אדמה".
האקטואר דניאל ישראלי, חבר אגודת האקטוארים בישראל, הדגיש את הצד השלילי של הנתונים האלה. "הדירה היא הנכס המשמעותי ביותר של אזרחי ישראל, אבל עדיין כ–40% מהדירות במדינה לא מבוטחות בביטוח דירה ובכלל זה כנגד רעידות אדמה" אמר. "מדובר ביותר מ-1.5 מיליון דירות".
"לחייב את כולם לעשות ביטוח"
בכיר באחת מחברות הביטוח אמר בשיחה עם TheMarker: "אולי המדינה הייתה צריכה לחייב את כל הבעלים של נכסי מקרקעין בביטוח נגד רעידות אדמה". גם הוא ציין כי נכסים לא מעטים בישראל אינם מבוטחים. מעבר לכך, לדבריו, בקרב המבוטחים שיעור לא קטן ביטלו את הכיסוי נגד רעידות אדמה — הן בדירות הן בעסקים.
מתי קיימת חובה לרכוש ביטוח נגד רעידות אדמה?
"רק אלה שלקחו משכנתא מחויבים ברכישת ביטוח דירה, הכולל סעיף של פיצוי במקרה של רעידת אדמה. בעלי נכסים שלא לקחו משכנתא אינם חייבים בביטוח דירה. ואכן, חלק מהם לא עושים ביטוח. לא מעטים בקרב מי שכן רכשו ביטוח דירה אף על פי שלא לקחו משכנתא — מבטלים בפוליסה את סעיף הביטוח לרעידות אדמה".
במקרה של רעידת אדמה — מה מקבל בעל דירה שרכש ביטוח סטנדרטי?
"בביטוח סטנדרטי שקיים בו סעיף רעידת אדמה, בעל הדירה יקבל מחברת הביטוח את עלות הבנייה ללא ערך הקרקע. הסיבה לכך היא שנכס מבוטח על פי ערך הבנייה ולא לפי השווי שלו הכולל את הקרקע. ואולם חשוב להדגיש שלשווי הקרקע יש משקל רב בשווי הדירה — הרבה יותר מזה של המבנה. לכן, הפיצוי שיקבל המבוטח לא יאפשר לו לרכוש דירה דומה לזו שנהרסה.
"קיימת בעיה נוספת: ייתכן שלחלק מבעלי הדירות בבניין שנפגע כלל אין ביטוח. גם מסיבה זו בעל הדירה יקבל רק את עלות השיפוץ, אבל לא את עלות הקמת הבניין מחדש. הסכום הזה, שאינו כולל את ערך הקרקע, גם לא יאפשר לו לרכוש דירה דומה".
מהו הפתרון?
"יש אפשרות להרחיב את סעיף רעידת האדמה בפוליסה של הדירה ולבטח את 'ערך הקרקע'. במקרה זה מקבלים מחברת הביטוח גם את שווי הקרקע פחות 10% השתתפות עצמית, כלומר ניתן לרכוש דירה בשווי דומה לזו שנפגעה. כדאי לשאול את סוכן הביטוח שלכם על אפשרות זו".
כדי לקבל את הפיצוי צריך שלדירה ייגרם נזק של 70%, שייקבע על ידי מהנדס או גורם מוסמך. בנזק של פחות מ–70% לא יינתן פיצוי"
עו"ד תום זגול
"המבוטחים לא מודעים למלכוד"
כאמור, לשווי הקרקע יש משקל רב בשווי הדירה. מטרתו של סעיף ערך הקרקע היא לתת לבעל הנכס את שווי הדירה במקרה של אסון. אבל חברות הביטוח מודעות לנושא, ולכן קבעו גבול עליון לפיצוי בגין ערך הקרקע.
בשיחה עם עו"ד תום זגול, מנכ"ל חברת השמאות ZAGUL — שמאות והערכות שווי, הוא מסביר: "הגבול נקבע על ידי חברות הביטוח עצמן. ערך הקרקע מחושב על פי עלות הבנייה. יש חברות שמאפשרות סכום של פי שניים מעלות הבנייה, יש פי שלושה ויש פי ארבעה. העניין הוא שהמבוטחים לא מודעים לזה, ופה טמון המלכוד. למשל, דירה שעלות בנייתה היא מיליון שקל ומצוין שהגבול הוא פי שלושה, תפוצה מקסימום ב–3 מיליון שקל על ערך קרקע, גם אם ערך הקרקע גבוה יותר. ייתכן שהפיצוי על ערך הקרקע וערך המבנה יחד יהיו נמוכים משווי הדירה".
אז מה קורה אם אני בעל דירה עם ערך קרקע גבוה?
"אפשר לעקוף את זה — לשלם לחברת הביטוח תמורת ביטוח המבנה בערך שהוא גבוה מערכו באמת. הדבר אפשרי בתנאי שאין מגבלה לסכום עליון, שגם אותו יש חברות ביטוח שמציינות. העניין הוא שאנשים לא מודעים לכך.
"בנוסף, חשוב לזכור כי יש תנאי כניסה כדי לקבל את הפיצוי — שלכל הפחות ייגרם נזק של 70% לדירה, שייקבע על ידי מהנדס או גורם מוסמך. כלומר, בנזק של פחות מ–70% לדירה, לא יינתן פיצוי. יש חברות שמאפשרות להכניס סיכונים נוספים לסעיף של 'סכום ביטוח נוסף', מעבר לרעידת אדמה — למשל, אש או סערה — ואז במקרה כמו פיצוץ גז שמפיל בניין הסעיף יופעל. זו עוד דרך למשוך מבוטחים לקניית ההרחבה".
