ת"א: +972-3-6877128
חיפה: +972-4-8419995
מהצד השני: הכשל הביטוחי הנוסף של תרחיש רעידת אדמה
רבות דובר על הכשלים שעשויים למנוע מהמבוטחים להשיב את המצב לקדמותו במקרה של הרס הדירה בעקבות רעידת אדמה n אולם קיים כשל נוסף, שחושף את חברת הביטוח: כאשר בניין הנמצא במצב רעוע ועל סף קריסה בעצמו, קורס בגלל רעידת אדמה (אפילו חלשה) – חברת הביטוח לא תוכל להתכחש לכיסוי כיוון שרעידת אדמה מכוסה בפוליסה
לצד הכשלים שעשויים למנוע מהמבוטח לקבל פיצוי מלא על הרס הדירה שלו בעקבות רעידת אדמה, קיים גם כשל ביטוחי שגורם לכך שחברות הביטוח חשופות גם הן לסיכון שהן לא תכננו לכסות, במקרה של רעידת אדמה. לפני כשנה וחצי, עם קריסת הבניין בחולון שלאחריו פונו בניינים נוספים עקב סכנת קריסה, הציבור נוכח לגלות שבעת קריסת מבנה עקב בלאי / הרעה הדרגתית – ככל הנראה ביטוח המבנה לא יכסה את הנזק. הסוגייה נידונה במשרד האוצר, וטרם נמצא פתרון. כעת, עולה השאלה מהצד השני. מה קורה כאשר מבנים שהיו מועדים לקריסה עקב מצבם, ורעידת אדמה בעוצמה חלשה, שלא אמורה לגרום לקריסתם, מהווה טריגר וגורמת לקריסה? חברת הביטוח לא תוכל לטעון שום טענה לגבי מצבו הפיזי של המבנה, שכן הקריסה אירעה כתוצאה מרעידת אדמה שמכוסה בפוליסה. למעשה, במבנים שנבנו לפני התקן, במידה שמצבם ירוד, קיים כשל דו-כיווני: 1 .במצב רגיל בו הבניין קורס – בעלי הדירות חשופים, שכן חברת הביטוח תתנער מהכיסוי מכיוון שלא מדובר בנזק פתאומי (מדובר בבלאי / הרעה הדרגתית). 2 .במצב בו מתרחשת רעידת אדמה (אפילו בעוצמה חלשה שלא אמורה לגרום לקריסה של בניין במצב טוב) והבניין קורס – חברת הביטוח מחויבת בפיצוי בגלל רעידת האדמה, וגם אם תוכיח כי הבניין היה במצב רעוע וסיבת הקריסה האמיתית היא בלאי וייתכן שהבניין היה קורס גם בלי רעידת אדמה, היא לא תוכל להתכחש לכיסוי. האם חברות הביטוח ערוכות לזה? המצב שנוצר הוא כזה: ללא רעידת אדמה – ציבור בעלי דירות אלה חשוף, ובמצב של רעידת אדמה – חברת הביטוח חשופה. סוגיה מורכבת שצריכה פתרון כולל. כאמור %40 מהדירות בישראל נבנו לפני התקן הישראלי לחיזוק מבנים (ת.י 413 ,1980 .) מדובר בכ-7.1 מיליון דירות, אשר מצבן לא ברור. בזמנו הצענו לאוצר פתרון שעיקרו עריכת סקר מצב קיים לדירות אלה בשיטת הרמזור. הסקירה תדרג את מצבן ותמליץ על פעולות מנע בהתאם וכן המלצות למבטחת. הסקר רלוונטי עכשיו יותר מתמיד. במסגרת זו יצרנו קשר גם עם מבטחי משנה בחו"ל שהביעו נכונות ועניין לספק כיסוי ביטוחי לנושא, אבל לא היה גורם בארץ, לא המדינה ולא חברות הביטוח, שהסכימו לשאת בעלויות הסקר.
מהצד השני: הכשל הביטוחי הנוסף של תרחיש רעידת אדמה
רבות דובר על הכשלים שעשויים למנוע מהמבוטחים להשיב את המצב לקדמותו במקרה של הרס הדירה בעקבות רעידת אדמה n אולם קיים כשל נוסף, שחושף את חברת הביטוח: כאשר בניין הנמצא במצב רעוע ועל סף קריסה בעצמו, קורס בגלל רעידת אדמה (אפילו חלשה) – חברת הביטוח לא תוכל להתכחש לכיסוי כיוון שרעידת אדמה מכוסה בפוליסה
לצד הכשלים שעשויים למנוע מהמבוטח לקבל פיצוי מלא על הרס הדירה שלו בעקבות רעידת אדמה, קיים גם כשל ביטוחי שגורם לכך שחברות הביטוח חשופות גם הן לסיכון שהן לא תכננו לכסות, במקרה של רעידת אדמה. לפני כשנה וחצי, עם קריסת הבניין בחולון שלאחריו פונו בניינים נוספים עקב סכנת קריסה, הציבור נוכח לגלות שבעת קריסת מבנה עקב בלאי / הרעה הדרגתית – ככל הנראה ביטוח המבנה לא יכסה את הנזק. הסוגייה נידונה במשרד האוצר, וטרם נמצא פתרון. כעת, עולה השאלה מהצד השני. מה קורה כאשר מבנים שהיו מועדים לקריסה עקב מצבם, ורעידת אדמה בעוצמה חלשה, שלא אמורה לגרום לקריסתם, מהווה טריגר וגורמת לקריסה? חברת הביטוח לא תוכל לטעון שום טענה לגבי מצבו הפיזי של המבנה, שכן הקריסה אירעה כתוצאה מרעידת אדמה שמכוסה בפוליסה. למעשה, במבנים שנבנו לפני התקן, במידה שמצבם ירוד, קיים כשל דו-כיווני: 1 .במצב רגיל בו הבניין קורס – בעלי הדירות חשופים, שכן חברת הביטוח תתנער מהכיסוי מכיוון שלא מדובר בנזק פתאומי (מדובר בבלאי / הרעה הדרגתית). 2 .במצב בו מתרחשת רעידת אדמה (אפילו בעוצמה חלשה שלא אמורה לגרום לקריסה של בניין במצב טוב) והבניין קורס – חברת הביטוח מחויבת בפיצוי בגלל רעידת האדמה, וגם אם תוכיח כי הבניין היה במצב רעוע וסיבת הקריסה האמיתית היא בלאי וייתכן שהבניין היה קורס גם בלי רעידת אדמה, היא לא תוכל להתכחש לכיסוי. האם חברות הביטוח ערוכות לזה? המצב שנוצר הוא כזה: ללא רעידת אדמה – ציבור בעלי דירות אלה חשוף, ובמצב של רעידת אדמה – חברת הביטוח חשופה. סוגיה מורכבת שצריכה פתרון כולל. כאמור %40 מהדירות בישראל נבנו לפני התקן הישראלי לחיזוק מבנים (ת.י 413 ,1980 .) מדובר בכ-7.1 מיליון דירות, אשר מצבן לא ברור. בזמנו הצענו לאוצר פתרון שעיקרו עריכת סקר מצב קיים לדירות אלה בשיטת הרמזור. הסקירה תדרג את מצבן ותמליץ על פעולות מנע בהתאם וכן המלצות למבטחת. הסקר רלוונטי עכשיו יותר מתמיד. במסגרת זו יצרנו קשר גם עם מבטחי משנה בחו"ל שהביעו נכונות ועניין לספק כיסוי ביטוחי לנושא, אבל לא היה גורם בארץ, לא המדינה ולא חברות הביטוח, שהסכימו לשאת בעלויות הסקר.
