ת"א: +972-3-6877128
חיפה: +972-4-8419995
האם ביתנו, מקום המבטחים שלנו, בטוח עבורנו? האם יחזיק מעמד ברעידת אדמה ובאיזה סבירות? ומה אומר התקן לרעידות אדמה (ת"י 413)?
בימים אלו בהם האדמה רועדת ושאנו עדים לאסון הכבד ולהרס בטורקיה ובסוריה, עולות תהיות רבות מה יקרה אם האדמה תרעד גם אצלנו…
הסיכון הגדול והממשי ברעידת אדמה, הוא המבנה בו אנו חיים ועמידותו. כפי שניתן לראות, הגורם העיקרי למרב האבדות בנפש בזמן רעידת האדמה הוא התמוטטות מבנים.
לכן, הבטחת עמידות הבית בו אנו חיים בפני רעידת אדמה היא הבסיס, הצעד המשמעותי אותו אנו יכולים לנקוט בכדי להתכונן לרעידת אדמה.
ת"י 413 – התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה:
בשנת 1980 נכנס לתוקף בישראל ת"י 413 – התקן הישראלי לתכן מבנים ברעידות אדמה. התקן קובע את ההוראות לפיהן יש לבנות את כל המבנים בישראל, ומטרתו לשפר את סיכויי עמידות המבנים ברעידת אדמה בלא התמוטטות ובלא סיכון חיי אדם. התקן עודכן מספר פעמים לאורך השנים חובת מימוש התקן היא לפי תקנות חוק התכנון והבנייה (תש"ל 1970).
נשאלת השאלה – מה לגבי הבתים שנבנו לפני התקן?
בישראל כ-4.2 מיליון דירות, 40% מתוכן נבנו לפני התקן. כלומר כ-1.7 מיליון דירות נבנו לפני כניסת התקן.
הנחת היסוד בעניין בתים אלו, היא שהם אינם עומדים בדרישות התקן ונמצאים בסיכון גבוה יותר לקריסה בעת רעידת אדמה.
עמידות מבנים לסיכון הסיסמי תלויה במשתנים רבים ובכדי לדעת את מצבם המלא, יש צורך בהליך ביצוע מעמיק הכולל אנליזות מתקדמות, אך בכל זאת ניתן להעריך ולסווג אותם באופן ראשוני וללא בחינה מעמיקה לפי מספר קריטריונים עיקריים כגון:
לפני כשנה וחצי, עם אירוע קריסת הבניין בחולון, קיבלנו תזכורת למצב הקיים הלקוי של המבנים הישנים בארץ. לאחר קריסת הבניין בחולון אף פונו מספר מבנים ובוצעה באופן מבוקר הריסת בניינים אשר עלה החשש כי יקרסו בטווח הזמן המיידי.
לכן, ניתן ומומלץ לקיים סקירה פיזית של המבנה בכדי לדעת את מצבו היום וזאת על ידי סוקר מקצועי בשלב הראשון ובעת הצורך על ידי מהנדס מוסמך.
מה קורה בפן הכלכלי אם בניין כזה קורס מחר?
לגבי מבנים אלו, חשוב לדעת את מצבם הן לחברת הביטוח והן לבעלי הבתים.
שכן, אם הבניין יקרוס עקב בלאי / מצב תחזוקתי ירוד, בעל הבית חשוף לנזק כלכלי משמעותי לאור המצב הביטוחי כיום – ולא יזכה לפיצוי מחברת הביטוח שכן לא מדובר בנזק פתאומי בלתי צפוי.
ולחברת הביטוח רצוי לדעת את מצב המבנה בעת הוצאת הפוליסה, שכן יכול ולאור מצבו התחזוקתי הירוד ו/או עצם בנייתו טרם כניסת התקן, ישנו סיכון לנזק משמעותי גם בעת רעידת אדמה קלה, ועל חברת הביטוח לחשב זאת במסגרת חישוב סיכוניה – ויכול אף שלא הייתה מקבלת את הנכס לביטוח לאור מצבו הרעוע, ומשכך לא הייתה נושאת בנזקיו כאשר היה ניזוק בעת רעידת אדמה קלה.
איך נשפר את מצבינו בעתיד?
עלינו לפעול בשני מישורים. הראשון והקריטי הוא תכנית ממשלתית מורחבת – משימה לאומית לטיפול במבנים הישנים לפי רמות סיכון.
המישור ההשני – למבנים המתוכננים ושיתוכננו בעתיד יש לשפר ולהתקדם ברמת התכנון והביצוע על ידי עדכון התקנים והוראות בקרת הייצור והתכנון אשר ידביקו וייצמדו לידע המחקרי ולגישות התכן העדכניות ביותר, וישפרו את סיכויי הישרדות המבנים לסיכון הסימסי מחד ויחסכו עד כמה שניתן בכמות חומרי הבנייה מאידך (כחלק מהמאמץ לטיפול במשבר האקלים).
כמו כן, חשיבות עדכון התקן קשורה גם בכך, שישנה כיום עלייה ניכרת בבניית רבי קומות ביחס לשנות ה-80. ת"י 413/1 נכתב ונבדק על בסיס אנליזות מפושטות שבוצעו על מבנים נמוכים ולאחרונה בוצעו התאמות ונוספו כלים בתקן זה שיאפשרו תכנון מבנים רבי קומות, אך תפקודם של המבנים המתוכננים לפי התקן המעודכן לא נבדק באנליזות מתקדמות.
לסיכום
ברור כי ישנה חשיבות רבה לידיעה אודות מצב הבניינים בישראל, בייחוד בימים בהם האדמה רועדת. לדעתנו אין מנוס מביצוע סקירה / מיפוי מצב הבניינים הקיים, בייחוד באלו אשר כבר כיום ישנה ידיעה כי הינם בעלי פוטנציאל נזק גדול יותר (אשר נבנו טרם כניסת התקן לתוקף) וכמובן עדכון התקינה הרלוונטית לעולמנו כיום.
האם ביתנו, מקום המבטחים שלנו, בטוח עבורנו? האם יחזיק מעמד ברעידת אדמה ובאיזה סבירות? ומה אומר התקן לרעידות אדמה (ת"י 413)?
בימים אלו בהם האדמה רועדת ושאנו עדים לאסון הכבד ולהרס בטורקיה ובסוריה, עולות תהיות רבות מה יקרה אם האדמה תרעד גם אצלנו…
הסיכון הגדול והממשי ברעידת אדמה, הוא המבנה בו אנו חיים ועמידותו. כפי שניתן לראות, הגורם העיקרי למרב האבדות בנפש בזמן רעידת האדמה הוא התמוטטות מבנים.
לכן, הבטחת עמידות הבית בו אנו חיים בפני רעידת אדמה היא הבסיס, הצעד המשמעותי אותו אנו יכולים לנקוט בכדי להתכונן לרעידת אדמה.
ת"י 413 – התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה:
בשנת 1980 נכנס לתוקף בישראל ת"י 413 – התקן הישראלי לתכן מבנים ברעידות אדמה. התקן קובע את ההוראות לפיהן יש לבנות את כל המבנים בישראל, ומטרתו לשפר את סיכויי עמידות המבנים ברעידת אדמה בלא התמוטטות ובלא סיכון חיי אדם. התקן עודכן מספר פעמים לאורך השנים חובת מימוש התקן היא לפי תקנות חוק התכנון והבנייה (תש"ל 1970).
נשאלת השאלה – מה לגבי הבתים שנבנו לפני התקן?
בישראל כ-4.2 מיליון דירות, 40% מתוכן נבנו לפני התקן. כלומר כ-1.7 מיליון דירות נבנו לפני כניסת התקן.
הנחת היסוד בעניין בתים אלו, היא שהם אינם עומדים בדרישות התקן ונמצאים בסיכון גבוה יותר לקריסה בעת רעידת אדמה.
עמידות מבנים לסיכון הסיסמי תלויה במשתנים רבים ובכדי לדעת את מצבם המלא, יש צורך בהליך ביצוע מעמיק הכולל אנליזות מתקדמות, אך בכל זאת ניתן להעריך ולסווג אותם באופן ראשוני וללא בחינה מעמיקה לפי מספר קריטריונים עיקריים כגון:
לפני כשנה וחצי, עם אירוע קריסת הבניין בחולון, קיבלנו תזכורת למצב הקיים הלקוי של המבנים הישנים בארץ. לאחר קריסת הבניין בחולון אף פונו מספר מבנים ובוצעה באופן מבוקר הריסת בניינים אשר עלה החשש כי יקרסו בטווח הזמן המיידי.
לכן, ניתן ומומלץ לקיים סקירה פיזית של המבנה בכדי לדעת את מצבו היום וזאת על ידי סוקר מקצועי בשלב הראשון ובעת הצורך על ידי מהנדס מוסמך.
מה קורה בפן הכלכלי אם בניין כזה קורס מחר?
לגבי מבנים אלו, חשוב לדעת את מצבם הן לחברת הביטוח והן לבעלי הבתים.
שכן, אם הבניין יקרוס עקב בלאי / מצב תחזוקתי ירוד, בעל הבית חשוף לנזק כלכלי משמעותי לאור המצב הביטוחי כיום – ולא יזכה לפיצוי מחברת הביטוח שכן לא מדובר בנזק פתאומי בלתי צפוי.
ולחברת הביטוח רצוי לדעת את מצב המבנה בעת הוצאת הפוליסה, שכן יכול ולאור מצבו התחזוקתי הירוד ו/או עצם בנייתו טרם כניסת התקן, ישנו סיכון לנזק משמעותי גם בעת רעידת אדמה קלה, ועל חברת הביטוח לחשב זאת במסגרת חישוב סיכוניה – ויכול אף שלא הייתה מקבלת את הנכס לביטוח לאור מצבו הרעוע, ומשכך לא הייתה נושאת בנזקיו כאשר היה ניזוק בעת רעידת אדמה קלה.
איך נשפר את מצבינו בעתיד?
עלינו לפעול בשני מישורים. הראשון והקריטי הוא תכנית ממשלתית מורחבת – משימה לאומית לטיפול במבנים הישנים לפי רמות סיכון.
המישור ההשני – למבנים המתוכננים ושיתוכננו בעתיד יש לשפר ולהתקדם ברמת התכנון והביצוע על ידי עדכון התקנים והוראות בקרת הייצור והתכנון אשר ידביקו וייצמדו לידע המחקרי ולגישות התכן העדכניות ביותר, וישפרו את סיכויי הישרדות המבנים לסיכון הסימסי מחד ויחסכו עד כמה שניתן בכמות חומרי הבנייה מאידך (כחלק מהמאמץ לטיפול במשבר האקלים).
כמו כן, חשיבות עדכון התקן קשורה גם בכך, שישנה כיום עלייה ניכרת בבניית רבי קומות ביחס לשנות ה-80. ת"י 413/1 נכתב ונבדק על בסיס אנליזות מפושטות שבוצעו על מבנים נמוכים ולאחרונה בוצעו התאמות ונוספו כלים בתקן זה שיאפשרו תכנון מבנים רבי קומות, אך תפקודם של המבנים המתוכננים לפי התקן המעודכן לא נבדק באנליזות מתקדמות.
לסיכום
ברור כי ישנה חשיבות רבה לידיעה אודות מצב הבניינים בישראל, בייחוד בימים בהם האדמה רועדת. לדעתנו אין מנוס מביצוע סקירה / מיפוי מצב הבניינים הקיים, בייחוד באלו אשר כבר כיום ישנה ידיעה כי הינם בעלי פוטנציאל נזק גדול יותר (אשר נבנו טרם כניסת התקן לתוקף) וכמובן עדכון התקינה הרלוונטית לעולמנו כיום.
