X

"הופיע לי סדק בקיר": איך מוכיחים שהנזק נגרם מהבנייה ממול ולא היה שם קודם?

אתם יושבים בסלון בערב, נרגעים מיום עבודה, ולפתע העין נתפסת על משהו שלא היה שם קודם. פס דק, כהה ומעוקל שרץ באלכסון מעל המשקוף של החלון. אתם מתקרבים, ממששים, והלב מחסיר פעימה. זה סדק.

בחוץ, האתר של פרויקט התמ"א 38 בבניין ממול עובד במרץ כבר חודשיים. הטרקטורים מרעידים את האדמה, הקידוחים לא מפסיקים, ועכשיו – הקיר שלכם נסדק.

האינסטינקט הראשון הוא לרוץ למנהל העבודה באתר ולצעוק: "שברתם לי את הבית!". אבל התשובה שתקבלו, ב-99% מהמקרים, תהיה קרה ומנומסת: "אדוני/גברתי, הבניין שלכם ישן. הסדק הזה בטח שם כבר שנים, פשוט לא שמתם לב אליו עד עכשיו."

וכאן מתחילה הבעיה האמיתית. איך מוכיחים שזה הם ולא הזמן?

הבעיה המשפטית: "המוציא מחברו עליו הראיה"

בבית המשפט (או במו"מ מול חברת הביטוח של הקבלן), לא מספיק להראות שיש נזק. אתם חייבים להוכיח קשר סיבתי. עליכם להראות שני דברים:

  1. הסדק לא היה קיים בתאריך שלפני תחילת העבודות.
  2. הסדק הופיע או התרחב בצמוד לביצוע עבודות בעלות פוטנציאל נזק (כמו חפירה, דיפון או הידוק קרקע).

ללא נקודת ייחוס ("מצב אפס"), זו מילה שלכם מול מילה של מהנדסים מנוסים מטעם הקבלן.

הפתרון: תיעוד הנדסי מקדים (סקר מצב קיים)

הדרך היחידה לנצח בוויכוח הזה היא לא להיכנס אליו בכלל, אלא להגיע עם עובדות. תיעוד הנדסי מקדים הוא בעצם "צילום רנטגן" של הדירה והבניין שלכם רגע לפני שהדחפור הראשון עולה על הקרקע.

מה הופך סתם תמונות ל"תיעוד הנדסי קביל"?

רבים חושבים שמספיק לצלם כמה תמונות עם הסמארטפון. זו טעות. כדי שהתיעוד יחזיק מים בבית משפט, הוא חייב לכלול:

  1. תאריך מאומת: הוכחה שהתמונה צולמה בתאריך ספציפי (לפני העבודות). דוחות מקצועיים חתומים דיגיטלית עם חותמת זמן.
  2. רזולוציה ומיקוד: תמונה מטושטשת של קיר לבן לא תוכיח כלום. נדרש צילום מקצועי שמאפשר "זום" כדי לראות מרקם של טיח.
  3. מיפוי סדקים קיימים: כן, כמעט בכל בית יש סדקים קיימים. סקר מקצועי מסמן ומודד אותם.
    • למה זה חשוב? כי אם הסדק מעל החלון היה בעובי 0.1 מ"מ לפני העבודות, ועכשיו הוא בעובי 3 מ"מ – זהו נזק מוכח, גם אם הסדק היה קיים קודם. ללא המדידה הראשונית, הקבלן יטען "הסדק היה קיים", והוא צודק – אבל הוא מסתיר את העובדה שהוא החמיר אותו.

המקרה של משפחת כהן (שם בדוי, סיפור אמיתי)

משפחת כהן גרה בבניין בן 40 שנה ברמת גן, צמוד לפרויקט פינוי-בינוי ענק. לפני תחילת החפירות, היזם של הפרויקט השכן שלח סוקר (לדרישת הדיירים) שביצע תיעוד מלא.

שלושה חודשים לתוך החפירות, הופיעו סדקים אלכסוניים בקירות חדר המדרגות וסדק בריצוף המרפסת של משפחת כהן. הקבלן, כצפוי, הכחיש: "זה בלאי טבעי".

המשפחה שלפה את דוח "סקר מצב קיים".

  • בעמוד 42 של הדוח, צולם הריצוף במרפסת – שלם לחלוטין.
  • בעמוד 15, צולם קיר חדר המדרגות – חלק וללא סדקים.

הוויכוח נגמר באותו רגע. חברת הביטוח של הקבלן לא יכלה להתווכח עם התמונות. התיקון בוצע על חשבון הקבלן, כולל פיצוי על עוגמת הנפש.

השורה התחתונה

אל תסמכו על הזיכרון שלכם, ואל תסמכו על טוב ליבו של הקבלן השכן. אם מתחילים לבנות לידכם, הדבר האחראי ביותר שאתם יכולים לעשות עבור הנכס שלכם הוא לוודא שמתבצע סקר מבנים סמוכים מקיף.

זה ההבדל בין לגרור את הקבלן לבית משפט במשך שנים, לבין לקבל שיחת טלפון קצרה שבה הוא אומר: "קיבלתי את התמונות, מתי אפשר לשלוח צוות תיקונים?".

רוצים לוודא שאתם מכוסים? אל תחכו לסדק הראשון. צרו איתנו קשר עוד היום לייעוץ לגבי תיעוד הנדסי לפני בנייה.

""
( )

"הופיע לי סדק בקיר": איך מוכיחים שהנזק נגרם מהבנייה ממול ולא היה שם קודם?

אתם יושבים בסלון בערב, נרגעים מיום עבודה, ולפתע העין נתפסת על משהו שלא היה שם קודם. פס דק, כהה ומעוקל שרץ באלכסון מעל המשקוף של החלון. אתם מתקרבים, ממששים, והלב מחסיר פעימה. זה סדק.

בחוץ, האתר של פרויקט התמ"א 38 בבניין ממול עובד במרץ כבר חודשיים. הטרקטורים מרעידים את האדמה, הקידוחים לא מפסיקים, ועכשיו – הקיר שלכם נסדק.

האינסטינקט הראשון הוא לרוץ למנהל העבודה באתר ולצעוק: "שברתם לי את הבית!". אבל התשובה שתקבלו, ב-99% מהמקרים, תהיה קרה ומנומסת: "אדוני/גברתי, הבניין שלכם ישן. הסדק הזה בטח שם כבר שנים, פשוט לא שמתם לב אליו עד עכשיו."

וכאן מתחילה הבעיה האמיתית. איך מוכיחים שזה הם ולא הזמן?

הבעיה המשפטית: "המוציא מחברו עליו הראיה"

בבית המשפט (או במו"מ מול חברת הביטוח של הקבלן), לא מספיק להראות שיש נזק. אתם חייבים להוכיח קשר סיבתי. עליכם להראות שני דברים:

  1. הסדק לא היה קיים בתאריך שלפני תחילת העבודות.
  2. הסדק הופיע או התרחב בצמוד לביצוע עבודות בעלות פוטנציאל נזק (כמו חפירה, דיפון או הידוק קרקע).

ללא נקודת ייחוס ("מצב אפס"), זו מילה שלכם מול מילה של מהנדסים מנוסים מטעם הקבלן.

הפתרון: תיעוד הנדסי מקדים (סקר מצב קיים)

הדרך היחידה לנצח בוויכוח הזה היא לא להיכנס אליו בכלל, אלא להגיע עם עובדות. תיעוד הנדסי מקדים הוא בעצם "צילום רנטגן" של הדירה והבניין שלכם רגע לפני שהדחפור הראשון עולה על הקרקע.

מה הופך סתם תמונות ל"תיעוד הנדסי קביל"?

רבים חושבים שמספיק לצלם כמה תמונות עם הסמארטפון. זו טעות. כדי שהתיעוד יחזיק מים בבית משפט, הוא חייב לכלול:

  1. תאריך מאומת: הוכחה שהתמונה צולמה בתאריך ספציפי (לפני העבודות). דוחות מקצועיים חתומים דיגיטלית עם חותמת זמן.
  2. רזולוציה ומיקוד: תמונה מטושטשת של קיר לבן לא תוכיח כלום. נדרש צילום מקצועי שמאפשר "זום" כדי לראות מרקם של טיח.
  3. מיפוי סדקים קיימים: כן, כמעט בכל בית יש סדקים קיימים. סקר מקצועי מסמן ומודד אותם.
    • למה זה חשוב? כי אם הסדק מעל החלון היה בעובי 0.1 מ"מ לפני העבודות, ועכשיו הוא בעובי 3 מ"מ – זהו נזק מוכח, גם אם הסדק היה קיים קודם. ללא המדידה הראשונית, הקבלן יטען "הסדק היה קיים", והוא צודק – אבל הוא מסתיר את העובדה שהוא החמיר אותו.

המקרה של משפחת כהן (שם בדוי, סיפור אמיתי)

משפחת כהן גרה בבניין בן 40 שנה ברמת גן, צמוד לפרויקט פינוי-בינוי ענק. לפני תחילת החפירות, היזם של הפרויקט השכן שלח סוקר (לדרישת הדיירים) שביצע תיעוד מלא.

שלושה חודשים לתוך החפירות, הופיעו סדקים אלכסוניים בקירות חדר המדרגות וסדק בריצוף המרפסת של משפחת כהן. הקבלן, כצפוי, הכחיש: "זה בלאי טבעי".

המשפחה שלפה את דוח "סקר מצב קיים".

  • בעמוד 42 של הדוח, צולם הריצוף במרפסת – שלם לחלוטין.
  • בעמוד 15, צולם קיר חדר המדרגות – חלק וללא סדקים.

הוויכוח נגמר באותו רגע. חברת הביטוח של הקבלן לא יכלה להתווכח עם התמונות. התיקון בוצע על חשבון הקבלן, כולל פיצוי על עוגמת הנפש.

השורה התחתונה

אל תסמכו על הזיכרון שלכם, ואל תסמכו על טוב ליבו של הקבלן השכן. אם מתחילים לבנות לידכם, הדבר האחראי ביותר שאתם יכולים לעשות עבור הנכס שלכם הוא לוודא שמתבצע סקר מבנים סמוכים מקיף.

זה ההבדל בין לגרור את הקבלן לבית משפט במשך שנים, לבין לקבל שיחת טלפון קצרה שבה הוא אומר: "קיבלתי את התמונות, מתי אפשר לשלוח צוות תיקונים?".

רוצים לוודא שאתם מכוסים? אל תחכו לסדק הראשון. צרו איתנו קשר עוד היום לייעוץ לגבי תיעוד הנדסי לפני בנייה.

דילוג לתוכן