ת"א: +972-3-6877128
חיפה: +972-4-8419995
האם ענף הביטוח בישראל ערוך לנזקים הצפויים כתוצאה מההתחממות הגלובלית?
הביטוי התחממות גלובלית נשמע אולי כמו משהו רחוק שנזקיו מורגשים בעיקר במזרח אסיה, ארה"ב ואירופה. אבל זה הרבה יותר קרוב ממה שנדמה, ועל ענף הביטוח בישראל מוטלת האחריות לוודא שהוא ערוך לכך מבעוד מועד
67 מיליארד דולר בחצי שנה(!) – זה סכום הפיצויים ש-16 חברות ביטוח בארה"ב נאלצו לשלם למבוטחיהן בחצי השנה האחרונה של שנת 2020, רק בגין נזקים שונים שנגרמו כתוצאה ממשבר האקלים. ע"פ ההערכה, הנזק השנתי הממוצע מאסונות טבע גדל מ-43 מיליארד דולרים בין השנים 2018-1980, ל-100 מיליארד דולרים בין השנים 2020-2014. ועל פי מחקר של חברת ביטוח המשנה הגדולה בעולם 'מיוניק רי', בשנת 2021 גרמו אסונות טבע להרס נכסים בשווי 280 מיליארד דולר, שמתוכם היו מבוטחים הפסדים בסך 120 מיליארד דולר בלבד – הפסדים גבוהים באופן משמעותי לעומת השנתיים שקדמו לה.
הרבה, נכון? ובכן, החדשות הפחות טובות הן שהסכום הזה הוא רק ההתחלה, ולפי כל התחזיות הוא רק ילך ויגדל עם השנים ביחס לקצב ההתחממות הגלובלית. ההערכה היא שעד סוף המאה ה-21, הטמפרטורה הגלובלית העולמית תעלה ב-4-1.8 מעלות צלזיוס (מע"צ), ואף יותר בהתאם לתרחישי פליטת גזי החממה השונים.
הנתונים האלו מתווספים למחקרים מדעיים נוספים שהצטברו בעשורים האחרונים, שלפיהם מתגבשת בעולם ההבנה כי המשך פליטות גזי חממה בהיקפים הנוכחיים יביא לעלייה בריכוזם באטמוספרה ולשינויי אקלים משמעותיים, ויוביל למשבר חוצה גבולות ומגזרים אשר לפי התחזיות צפוי לכלול הידרדרות כלכלית, בריאותית ואקולוגית גלובלית. אירועי קיצון ואסונות טבע תדירים, בשילוב עם המעבר מכלכלה מבוססת פליטות גזי חממה לכלכלה דלת פחמן, עלולים לזמן השפעות שליליות על היציבות הפיננסית ואובדן ערך לנכסים ולתשתיות. אחד מהרגולטורים הפדרליים בארה"ב, אף הזהיר מכך שהנזק הפוטנציאלי עלול להיות חמור כמו משבר המשכנתאות שהוביל למשבר הפיננסי הגדול ב-2008.
כן, גם אצלנו בישראל.
אם חשבתם שהיערכות ביטוחית בכל הנוגע לנזקי מזג אוויר רלוונטית בעיקר למדינות המזרח ארה"ב ואירופה, שבהן שכיחות יותר תופעות כמו שריפות ענק, הוריקנים, רעידות אדמה, סופות שלג וכדומה – טעות גדולה בידיכם.
ההתחממות הגלובלית תשפיע עם על המזרח התיכון וישראל בתוכו. כתוצאה מכך צפויה עלייה בשכיחותם של אירועי מזג אויר קיצוניים, שנות בצורת חריפות, שיטפונות ואירועי שרב. באופן כללי ניתן לומר ששינוי האקלים נחשב לאחד הסיכונים המרכזיים שעלולים להשפיע על כלל המערכת הסוציו-אקונומית בישראל ועל ענף הביטוח. למעשה, ממחקר מקיף שנערך על ידי חוקרים מהמרכז לחקר משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, ובחן את ההשלכות וההשפעות העתידיות של שינויי האקלים בישראל על שוק הביטוח ועל כלכלת ישראל, עולה כי עד שנת 2050 צפויות הוצאות ענף הביטוח בישראל לעלות בכ-15%-9%.
ע"פ ממצאי המחקר: עליית הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לגדול ב-0.8-0.4 מעלות צלזיוס בעשור, ומכיוון שעלייה של כל מעלה בטמפרטורה הממוצעת המקסימאלית בישראל צפויה לגרום לעליה של 3.8% בהוצאות ענף הביטוח, הרי שהוצאות הביטוח צפויות לעלות בכ-5%-8% החל משנת 2030, ולהגיע לכ-15%-9% עד שנת 2050. בהתאם לכך, בשנת 2030 צפויים לעלות גם מחירי הביטוח בכ-2%.
וזה לא הכל… סיכוני האקלים צפויים להשפיע על מצבה הפיננסי של המדינה באמצעות התוצר המקומי הגולמי (GDP), שיעורי הצמיחה ותקציב המדינה, שכן ההשפעות של שינויי האקלים צפויות לגרום לנזקים מוחשיים לסקטורים שונים במשק לאורך זמן תוך פגיעה גם ביכולת לספק מוצרים ושירותים. ע"פ החוקרים, כבר עכשיו צפויה ירידה של כ-0.1% בתמ"ג כתוצאה ממשבר האקלים וככל שתגדל ההשפעה של משבר האקלים על ענף הביטוח, כך צפויה ירידה גדולה יותר בתמ"ג, שבמצבי קיצון יכולה להגיע עד ל-0.9%-1.3% מהתמ"ג, מה שכמובן ישפיע משמעותית על כלכלת ישראל.
ההשפעה על חברות הביטוח
לענף הביטוח יש תפקיד מרכזי במערכות כלכליות מודרניות. לצורך הדוגמה – בשנת 2011 עמד היקף הפרמיות העולמי על כ-6.6% מהתמ"ג העולמי (Swiss Re., 2012) ועל כ-5.2% מהתמ"ג בישראל. מכיוון שכך, לא בכדי בשני העשורים האחרונים התפתחה בעולם פרקטיקה שמכונה "מימון בר-קיימה" (Sustainable Finance), המשלבת בין שיקולים סביבתיים וחברתיים לבין שיקולים מתחום הממשל התאגידי במדיניות עסקית ופיננסית, ובה מקבל משבר האקלים התייחסות מיוחדת מרגולטורים וגופים פיננסיים בעולם. כשהמטרה היא כמובן לזהות ולנתח סיכונים, בדגש על סיכונים מבוססים מדעית כמו סיכוני אקלים, ולבחון את החשיפה לסיכונים לפי תרחישים שונים שאינם נבחנים במסגרת ליבת הביצועים העסקיים של פעילות הגוף הפיננסי, החברה או הארגון, אולם יכולים להשפיע עליו מאוד.
מבחינה זו, שינויי האקלים מציבים סיכונים יוצאי דופן במורכבותם שכן הם ישפיעו על סקטורים כמו שוק ההון, ענף הביטוח והמערכת הבנקאית, אזורים גאוגרפיים ונכסים מרובים – לעיתים בו-זמנית. קושי זה גובר נוכח אי-הוודאות בנוגע למאפייני שינויי האקלים ולעובדה שמודלים סטנדרטים להערכת סיכונים, שמסתמכים על נתוני העבר, יועילו פחות בביצוע הערכות סיכונים עתידיות.
הרי בסופו של דבר, אחריותן של חברות הביטוח היא לתמחר את הסיכון גם בתנאי אי וודאות, כדי שתוכלנה לשלם פיצויים למבוטחים שניזוקו תוך שמירה על רווחיות הכרחית, והנזקים הצפויים משינויי אקלים עונים ברובם על הגדרת סיכון בר-ביטוח. במקרים של נזקי אקלים מדובר על סכומי עתק, וריבוי אסונות הטבע בשנים האחרונות כבר הוביל כמה חברות ביטוח גדולות לסף פשיטת רגל.
כתוצאה מכך, כבר ניתן להבחין בתחילתה של תופעה מדאיגה שבה חברות ביטוח מפסיקות להציע כיסוי כנגד נזקי אסונות טבע באזורים מוכי שריפות (כגון קליפורניה) או מוכי סופות (פלורידה למשל). גם בקרב חברות הביטוח שכן מציעות כיסוי כנגד אסונות טבע, ניתן לראות כי מחירי הפרמיות התייקרו משמעותית. כך למשל, אחרי השריפות הקשות שהתחוללו בקליפורניה בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במחירי הפרמיה, וחלק מבעלי הבתים אף דיווחו שפרמיית הביטוח שלהם קפצה מ-3,800 דולר לשנה ל-19 אלף דולר לשנה.
לעלייה במחירי הפרמיה יש משמעות רחבה נוספת שחשוב לשים אליו לב: החשש שככל שמחירי הביטוח יהיו גבוהים יותר, כך פחות אנשים יוכלו לרכוש את הפוליסה ולכן גם לא יוכלו לקבל משכנתה כדי לרכוש דירה. ככל שיהיו יותר כאלו, תתרחב גם הפגיעה בבנקים עצמם. וזה עוד מבלי לדבר על כך שייתכן מצב שחלק מבעלי הבתים, בעיקר אלו שגרים באזורים "מועדים לפורענות", שלא יוכלו עוד לעמוד בעלויות הפרמיה הגבוהות, ייאלצו למכור את הבית שלהם במחיר הפסד או אפילו לנטוש אותם לחלוטין, מה שכמובן ייתן מכה אנושה לבנקים שנתנו להם את המשכנתאות.
מה עושים?
לפי דו"ח מיוחד של האו"ם (https://www.unep.org/resources/making-peace-nature), שלושה משברים סביבתיים חסרי תקדים מסכנים בימים אלה את המשך קיומו של המין האנושי ואת איכות החיים שלו: משבר האקלים, משבר הזיהום, ומשבר המגוון הביולוגי. שלושת המשברים הללו קשורים יחד ומזינים זה את זה, ולכן יש לפתור את שלושתם בעת ובעונה אחת. כאשר לפי הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינוי האקלים (IPCC), הצעדים המשמעותיים ביותר הם אלה שמוטלים על גופי הממשל והתאגידים הגדולים.
במדינות שונות כבר הוכרז מצב חירום אקלימי והוחל בנקיטת פעולות ברמה הלאומית והמקומית, מתוך ההבנה שמשבר האקלים הוא רכיב משמעותי במפת הסיכונים ושאין מדובר עוד בנושא סביבתי בעל השפעות מוגבלות, אלא במשבר שההיערכות המדינתית אליו היא מרכיב מרכזי באסטרטגיה הלאומית לחיזוק החוסן הציבורי והמוכנות המערכתית למשברים מרובי סיכונים. ממשלת סין לדוגמה, נקטה בקו אקטיבי כדי לעודד חברות ביטוח להרחיב את היצע מוצרי הביטוח שהן מציעות לכיסוי נזקי אסונות טבע.
במדינת ישראל למרבה הצער, עדיין אין היערכות הולמת למצב…
בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2021 נמתחה ביקורת על ההחלטות המדיניות והפעולות שמדינת ישראל קידמה בשנים האחרונות כדי להפחית פליטות גזי חממה (Mitigation) ולהיערך בצורה מיטבית לסיכונים המקרו-כלכליים והפיננסיים הנובעים משינויי האקלים. ע"פ מבקר המדינה, "מרבית הבנקים עיגנו בנהלים הליכים לזיהוי היבטי סיכון סביבתי בעת מתן אשראי אך לא עיגנו נהלים לניטור ובקרה אחר הסיכון…". עוד צוין כי "נכון למועד הביקורת, הרשות לניירות ערך לא ערכה ביקורת בנושאי סיכונים סביבתיים ובנוגע לאופן שבו חברות ציבוריות מקיימות הנחיות בנושא דיווח סביבתי. הנחיות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מ-2007 לא התייחסו להיבטי אקלים ולא כללו הנחיות למתכונת הדיווח בדבר היבטי ESG שיש לפרסם ואם לכלול היבטי אקלים ובפרט יצירת מתכונת אחידה לדיווח".
זאת בנוסף לשורה של ממצאים שמעידים על כך שבמדינת ישראל עדיין לא חל שינוי תפיסה בכל הנוגע לסכנות אלו:
זה הזמן להתעורר…
הנתונים והמידע שהבאנו כאן, ממש על קצה המזלג, מראים כי שינויי האקלים יגרמו לנזק לרכוש ציבורי ופרטי, לעלייה במחירי מוצרים ושירותים, לשינויים בהרגלי הצריכה והייצור, לשינויים בתנאי סחר חוץ ובסופו של דבר, לירידת התמ"ג ולנטל מוגבר על ענף הביטוח. כתוצאה מכך, פרמיית הביטוח תתייקר ובעקבותיה, סך ההוצאה של מרבית ענפי הכלכלה על ביטוח.
כל אלו מוכיחים שצריך לקחת ברצינות את משבר האקלים ולבחון את השפעותיו גם על הצד הכלכלי-ביטוחי, וכי נדרשת תוכנית מסודרת להתמודדות של ענף הביטוח עם תשלומי פיצויים במקרים של אסונות טבע ואירועי מזג אויר קיצוניים. וכפי שניסח זאת מבקר המדינה: "מומלץ שהגופים האמורים יתייחסו לסיכוני האקלים לצד יתר שיקולי ה-ESG. כעולה ממצאי פרק זה, ההיערכות של הממשלה והרגולטורים הפיננסיים בישראל לסיכונים הפוטנציאליים האמורים מצויה בראשיתה. על הגופים השונים לתקן את הליקויים שעלו בפרק זה, ומומלץ כי הם יבחנו את ההמלצות אשר ישפיעו על מוכנותה וחוסנה הכלכלי-פיננסי בנוגע למשבר האקלים בעשורים הבאים".
האם ענף הביטוח בישראל ערוך לנזקים הצפויים כתוצאה מההתחממות הגלובלית?
הביטוי התחממות גלובלית נשמע אולי כמו משהו רחוק שנזקיו מורגשים בעיקר במזרח אסיה, ארה"ב ואירופה. אבל זה הרבה יותר קרוב ממה שנדמה, ועל ענף הביטוח בישראל מוטלת האחריות לוודא שהוא ערוך לכך מבעוד מועד
67 מיליארד דולר בחצי שנה(!) – זה סכום הפיצויים ש-16 חברות ביטוח בארה"ב נאלצו לשלם למבוטחיהן בחצי השנה האחרונה של שנת 2020, רק בגין נזקים שונים שנגרמו כתוצאה ממשבר האקלים. ע"פ ההערכה, הנזק השנתי הממוצע מאסונות טבע גדל מ-43 מיליארד דולרים בין השנים 2018-1980, ל-100 מיליארד דולרים בין השנים 2020-2014. ועל פי מחקר של חברת ביטוח המשנה הגדולה בעולם 'מיוניק רי', בשנת 2021 גרמו אסונות טבע להרס נכסים בשווי 280 מיליארד דולר, שמתוכם היו מבוטחים הפסדים בסך 120 מיליארד דולר בלבד – הפסדים גבוהים באופן משמעותי לעומת השנתיים שקדמו לה.
הרבה, נכון? ובכן, החדשות הפחות טובות הן שהסכום הזה הוא רק ההתחלה, ולפי כל התחזיות הוא רק ילך ויגדל עם השנים ביחס לקצב ההתחממות הגלובלית. ההערכה היא שעד סוף המאה ה-21, הטמפרטורה הגלובלית העולמית תעלה ב-4-1.8 מעלות צלזיוס (מע"צ), ואף יותר בהתאם לתרחישי פליטת גזי החממה השונים.
הנתונים האלו מתווספים למחקרים מדעיים נוספים שהצטברו בעשורים האחרונים, שלפיהם מתגבשת בעולם ההבנה כי המשך פליטות גזי חממה בהיקפים הנוכחיים יביא לעלייה בריכוזם באטמוספרה ולשינויי אקלים משמעותיים, ויוביל למשבר חוצה גבולות ומגזרים אשר לפי התחזיות צפוי לכלול הידרדרות כלכלית, בריאותית ואקולוגית גלובלית. אירועי קיצון ואסונות טבע תדירים, בשילוב עם המעבר מכלכלה מבוססת פליטות גזי חממה לכלכלה דלת פחמן, עלולים לזמן השפעות שליליות על היציבות הפיננסית ואובדן ערך לנכסים ולתשתיות. אחד מהרגולטורים הפדרליים בארה"ב, אף הזהיר מכך שהנזק הפוטנציאלי עלול להיות חמור כמו משבר המשכנתאות שהוביל למשבר הפיננסי הגדול ב-2008.
כן, גם אצלנו בישראל.
אם חשבתם שהיערכות ביטוחית בכל הנוגע לנזקי מזג אוויר רלוונטית בעיקר למדינות המזרח ארה"ב ואירופה, שבהן שכיחות יותר תופעות כמו שריפות ענק, הוריקנים, רעידות אדמה, סופות שלג וכדומה – טעות גדולה בידיכם.
ההתחממות הגלובלית תשפיע עם על המזרח התיכון וישראל בתוכו. כתוצאה מכך צפויה עלייה בשכיחותם של אירועי מזג אויר קיצוניים, שנות בצורת חריפות, שיטפונות ואירועי שרב. באופן כללי ניתן לומר ששינוי האקלים נחשב לאחד הסיכונים המרכזיים שעלולים להשפיע על כלל המערכת הסוציו-אקונומית בישראל ועל ענף הביטוח. למעשה, ממחקר מקיף שנערך על ידי חוקרים מהמרכז לחקר משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, ובחן את ההשלכות וההשפעות העתידיות של שינויי האקלים בישראל על שוק הביטוח ועל כלכלת ישראל, עולה כי עד שנת 2050 צפויות הוצאות ענף הביטוח בישראל לעלות בכ-15%-9%.
ע"פ ממצאי המחקר: עליית הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לגדול ב-0.8-0.4 מעלות צלזיוס בעשור, ומכיוון שעלייה של כל מעלה בטמפרטורה הממוצעת המקסימאלית בישראל צפויה לגרום לעליה של 3.8% בהוצאות ענף הביטוח, הרי שהוצאות הביטוח צפויות לעלות בכ-5%-8% החל משנת 2030, ולהגיע לכ-15%-9% עד שנת 2050. בהתאם לכך, בשנת 2030 צפויים לעלות גם מחירי הביטוח בכ-2%.
וזה לא הכל… סיכוני האקלים צפויים להשפיע על מצבה הפיננסי של המדינה באמצעות התוצר המקומי הגולמי (GDP), שיעורי הצמיחה ותקציב המדינה, שכן ההשפעות של שינויי האקלים צפויות לגרום לנזקים מוחשיים לסקטורים שונים במשק לאורך זמן תוך פגיעה גם ביכולת לספק מוצרים ושירותים. ע"פ החוקרים, כבר עכשיו צפויה ירידה של כ-0.1% בתמ"ג כתוצאה ממשבר האקלים וככל שתגדל ההשפעה של משבר האקלים על ענף הביטוח, כך צפויה ירידה גדולה יותר בתמ"ג, שבמצבי קיצון יכולה להגיע עד ל-0.9%-1.3% מהתמ"ג, מה שכמובן ישפיע משמעותית על כלכלת ישראל.
ההשפעה על חברות הביטוח
לענף הביטוח יש תפקיד מרכזי במערכות כלכליות מודרניות. לצורך הדוגמה – בשנת 2011 עמד היקף הפרמיות העולמי על כ-6.6% מהתמ"ג העולמי (Swiss Re., 2012) ועל כ-5.2% מהתמ"ג בישראל. מכיוון שכך, לא בכדי בשני העשורים האחרונים התפתחה בעולם פרקטיקה שמכונה "מימון בר-קיימה" (Sustainable Finance), המשלבת בין שיקולים סביבתיים וחברתיים לבין שיקולים מתחום הממשל התאגידי במדיניות עסקית ופיננסית, ובה מקבל משבר האקלים התייחסות מיוחדת מרגולטורים וגופים פיננסיים בעולם. כשהמטרה היא כמובן לזהות ולנתח סיכונים, בדגש על סיכונים מבוססים מדעית כמו סיכוני אקלים, ולבחון את החשיפה לסיכונים לפי תרחישים שונים שאינם נבחנים במסגרת ליבת הביצועים העסקיים של פעילות הגוף הפיננסי, החברה או הארגון, אולם יכולים להשפיע עליו מאוד.
מבחינה זו, שינויי האקלים מציבים סיכונים יוצאי דופן במורכבותם שכן הם ישפיעו על סקטורים כמו שוק ההון, ענף הביטוח והמערכת הבנקאית, אזורים גאוגרפיים ונכסים מרובים – לעיתים בו-זמנית. קושי זה גובר נוכח אי-הוודאות בנוגע למאפייני שינויי האקלים ולעובדה שמודלים סטנדרטים להערכת סיכונים, שמסתמכים על נתוני העבר, יועילו פחות בביצוע הערכות סיכונים עתידיות.
הרי בסופו של דבר, אחריותן של חברות הביטוח היא לתמחר את הסיכון גם בתנאי אי וודאות, כדי שתוכלנה לשלם פיצויים למבוטחים שניזוקו תוך שמירה על רווחיות הכרחית, והנזקים הצפויים משינויי אקלים עונים ברובם על הגדרת סיכון בר-ביטוח. במקרים של נזקי אקלים מדובר על סכומי עתק, וריבוי אסונות הטבע בשנים האחרונות כבר הוביל כמה חברות ביטוח גדולות לסף פשיטת רגל.
כתוצאה מכך, כבר ניתן להבחין בתחילתה של תופעה מדאיגה שבה חברות ביטוח מפסיקות להציע כיסוי כנגד נזקי אסונות טבע באזורים מוכי שריפות (כגון קליפורניה) או מוכי סופות (פלורידה למשל). גם בקרב חברות הביטוח שכן מציעות כיסוי כנגד אסונות טבע, ניתן לראות כי מחירי הפרמיות התייקרו משמעותית. כך למשל, אחרי השריפות הקשות שהתחוללו בקליפורניה בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במחירי הפרמיה, וחלק מבעלי הבתים אף דיווחו שפרמיית הביטוח שלהם קפצה מ-3,800 דולר לשנה ל-19 אלף דולר לשנה.
לעלייה במחירי הפרמיה יש משמעות רחבה נוספת שחשוב לשים אליו לב: החשש שככל שמחירי הביטוח יהיו גבוהים יותר, כך פחות אנשים יוכלו לרכוש את הפוליסה ולכן גם לא יוכלו לקבל משכנתה כדי לרכוש דירה. ככל שיהיו יותר כאלו, תתרחב גם הפגיעה בבנקים עצמם. וזה עוד מבלי לדבר על כך שייתכן מצב שחלק מבעלי הבתים, בעיקר אלו שגרים באזורים "מועדים לפורענות", שלא יוכלו עוד לעמוד בעלויות הפרמיה הגבוהות, ייאלצו למכור את הבית שלהם במחיר הפסד או אפילו לנטוש אותם לחלוטין, מה שכמובן ייתן מכה אנושה לבנקים שנתנו להם את המשכנתאות.
מה עושים?
לפי דו"ח מיוחד של האו"ם (https://www.unep.org/resources/making-peace-nature), שלושה משברים סביבתיים חסרי תקדים מסכנים בימים אלה את המשך קיומו של המין האנושי ואת איכות החיים שלו: משבר האקלים, משבר הזיהום, ומשבר המגוון הביולוגי. שלושת המשברים הללו קשורים יחד ומזינים זה את זה, ולכן יש לפתור את שלושתם בעת ובעונה אחת. כאשר לפי הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינוי האקלים (IPCC), הצעדים המשמעותיים ביותר הם אלה שמוטלים על גופי הממשל והתאגידים הגדולים.
במדינות שונות כבר הוכרז מצב חירום אקלימי והוחל בנקיטת פעולות ברמה הלאומית והמקומית, מתוך ההבנה שמשבר האקלים הוא רכיב משמעותי במפת הסיכונים ושאין מדובר עוד בנושא סביבתי בעל השפעות מוגבלות, אלא במשבר שההיערכות המדינתית אליו היא מרכיב מרכזי באסטרטגיה הלאומית לחיזוק החוסן הציבורי והמוכנות המערכתית למשברים מרובי סיכונים. ממשלת סין לדוגמה, נקטה בקו אקטיבי כדי לעודד חברות ביטוח להרחיב את היצע מוצרי הביטוח שהן מציעות לכיסוי נזקי אסונות טבע.
במדינת ישראל למרבה הצער, עדיין אין היערכות הולמת למצב…
בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2021 נמתחה ביקורת על ההחלטות המדיניות והפעולות שמדינת ישראל קידמה בשנים האחרונות כדי להפחית פליטות גזי חממה (Mitigation) ולהיערך בצורה מיטבית לסיכונים המקרו-כלכליים והפיננסיים הנובעים משינויי האקלים. ע"פ מבקר המדינה, "מרבית הבנקים עיגנו בנהלים הליכים לזיהוי היבטי סיכון סביבתי בעת מתן אשראי אך לא עיגנו נהלים לניטור ובקרה אחר הסיכון…". עוד צוין כי "נכון למועד הביקורת, הרשות לניירות ערך לא ערכה ביקורת בנושאי סיכונים סביבתיים ובנוגע לאופן שבו חברות ציבוריות מקיימות הנחיות בנושא דיווח סביבתי. הנחיות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מ-2007 לא התייחסו להיבטי אקלים ולא כללו הנחיות למתכונת הדיווח בדבר היבטי ESG שיש לפרסם ואם לכלול היבטי אקלים ובפרט יצירת מתכונת אחידה לדיווח".
זאת בנוסף לשורה של ממצאים שמעידים על כך שבמדינת ישראל עדיין לא חל שינוי תפיסה בכל הנוגע לסכנות אלו:
זה הזמן להתעורר…
הנתונים והמידע שהבאנו כאן, ממש על קצה המזלג, מראים כי שינויי האקלים יגרמו לנזק לרכוש ציבורי ופרטי, לעלייה במחירי מוצרים ושירותים, לשינויים בהרגלי הצריכה והייצור, לשינויים בתנאי סחר חוץ ובסופו של דבר, לירידת התמ"ג ולנטל מוגבר על ענף הביטוח. כתוצאה מכך, פרמיית הביטוח תתייקר ובעקבותיה, סך ההוצאה של מרבית ענפי הכלכלה על ביטוח.
כל אלו מוכיחים שצריך לקחת ברצינות את משבר האקלים ולבחון את השפעותיו גם על הצד הכלכלי-ביטוחי, וכי נדרשת תוכנית מסודרת להתמודדות של ענף הביטוח עם תשלומי פיצויים במקרים של אסונות טבע ואירועי מזג אויר קיצוניים. וכפי שניסח זאת מבקר המדינה: "מומלץ שהגופים האמורים יתייחסו לסיכוני האקלים לצד יתר שיקולי ה-ESG. כעולה ממצאי פרק זה, ההיערכות של הממשלה והרגולטורים הפיננסיים בישראל לסיכונים הפוטנציאליים האמורים מצויה בראשיתה. על הגופים השונים לתקן את הליקויים שעלו בפרק זה, ומומלץ כי הם יבחנו את ההמלצות אשר ישפיעו על מוכנותה וחוסנה הכלכלי-פיננסי בנוגע למשבר האקלים בעשורים הבאים".
