המאמר הראשון בסדרה יעסוק בסקרים (הערכות שווי רכוש) לצורכי ביטוח, שמיועדים לבעלי עסקים שמעוניינים לבטח את העסק שלהם. הערכות שווי חשובות מאוד שמשפיעות הן על ניהול ההוצאות השוטף של העסק והן על הפיצוי הכספי שתקבלו מחברת הביטוח אם חלילה תזדקקו לו.

 

מהם סקרים לצורכי ביטוח ולמה הם חשובים?

סקרים לצורכי ביטוח הם למעשה הערכות שווי שמטרתן היא לוודא מראש, לפני ההצטרפות לפוליסת הביטוח העסקי, שסכום הכיסוי בפוליסה יהיה תואם לשווי האמיתי של העסק/הציוד. להערכת שווי אלו יש כאמור חשיבות מכרעת שנובעת משתי סיבות עיקריות במקביל:

 

גובה הפרמיה/"ביטוח יתר"

בדומה לפוליסות ביטוח אחרות, גם בפוליסות עסקיות נקבע גובה הפרמיה (התשלום החודשי לחברת הביטוח) בהתאם לגובה הכיסוי הביטוחי שאותו מבקש לרכוש בעל העסק, כאשר באופן טבעי – ככל שגובה הכיסוי גבוה יותר, כך הפרמיה גבוהה יותר. אבל… מה שחשוב לדעת הוא שבמקרה של נזק שבגינו ירצה בעל העסק לממש את הפוליסה שרכש, הפיצוי שתעניק חברת הביטוח יהיה ביחס לשווי האמיתי של הרכוש (מבנה/ציוד), גם אם סכום הכיסוי הביטוחי שרכש הוא גבוה יותר – מה שמכונה "ביטוח יתר". התוצאה במקרה זה היא תשלום מיותר של פרמיה גבוהה, לעיתים במשך שנים רבות, מה שיכול להסתכם בסכומים גבוהים מאוד שפשוט ירדו לטמיון.

 

סכום הפיצוי/"תת ביטוח"

כאמור, במקרה של נזק חברת הביטוח תפצה את בעל העסק בהתאם לשווי האמיתי של הרכוש, גם אם סכום הביטוח שלו גבוה יותר. אולם, במקרה הפוך, שבו סכום הביטוח שנרכש הוא נמוך יותר מהשווי האמיתי של הרכוש, חברת הביטוח תפצה את בעל העסק בהתאם לסכום הביטוח שלו בפועל (גם אם השווי האמיתי גבוה יותר), תוך הפחתת החלק היחסי – דבר זה מכונה בעגה המקצועית "תת ביטוח". המשמעות היא שבעל עסק עשוי למצוא את עצמו במצב שבו הביטוח מכסה רק חלק מהנזק והוא זה שייאלץ להשלים מכיסו את יתרת הסכום.

 

ההשלכות בפועל של ביטוח יתר/תת ביטוח

כדי להמחיש טוב יותר את החשיבות הרבה של עריכת סקר רכוש לצורך ביטוח, נשתמש בדוגמאות הבאות:

 

המשמעות של "ביטוח יתר"

בעל מפעל פונה לחברת ביטוח ומבקש ממנה לבטח את הרכוש של העסק (מבנה, מכונות וכדומה) בסכום של 100 מיליון שקלים, מבלי לדעת שהשווי האמיתי של הרכוש שלו הוא 80 מיליון שקלים – "ביטוח יתר". במקרה כזה, בעל המפעל ישלם פרמיה גבוהה בהרבה ממה שהוא צריך וללא טעם, שכן במקרה של נזק חברת הביטוח תפצה עד לסכום שוויו האמיתי של המפעל (80 מיליון שקלים) ולא ביחס לסכום הביטוח בפועל.

 

המשמעות של "תת ביטוח"

מנגד – אם אותו בעל מפעל ביטח את המפעל שלו בסכום של 100 מיליון שקלים, אבל השווי האמיתי הוא 200 מיליון שקלים – "תת ביטוח" – חברת הביטוח תחשב את גובה הפיצוי ביחס לסכום הביטוח שבגינו שולמה הפרמיה, ובמקרה הזה, חברת הביטוח תפצה אותו רק עבור 50% מהנזק. לצורך ההמחשה: נניח שגובה הנזק שנגרם לו עומד על 40 מיליון שקלים. כזכור, סכום הביטוח הנדרש הוא 200 מיליון שקלים וסכום הביטוח הקיים עומד על 100 מיליון שקלים. במקרה הזה הפיצוי שיקבל מחברת הביטוח יהיה 20 מיליון שקלים בלבד לפי החישוב הבא: 100 מיליון ₪ (סכום ביטוח) חלקי 200 מיליון ₪ (שווי אמיתי) = 50% כפול 40 מיליון ₪ (גובה נזק) = 20 מיליון ₪ (גובה פיצוי). ניתן לראות כי בסופו של התהליך במקרה זה של תת ביטוח, יקבל המבוטח פיצוי בגובה 50% מערך הנזק האמיתי.

 

חשוב לציין! החישוב בדוגמה שהבאנו נכון לכל נזק למעט שני מקרים:

• במקרה של "אובדן מוחלט" שבו כל הציוד ניזוק – יתקבל פיצוי מלא עבור נזקי המבוטח;
• במקרה שבו יש הסכמה על "סכום ביטוח מוסכם על בסיס נזק ראשון" – שבו ניתן יהיה לקבל פיצוי עד גבול הסכום המוסכם (על מנגנונים אלה, נרחיב במאמר הבא).

 

דוגמה זו ממחישה היטב את החשיבות הקריטית שיש להערכת שווי רכוש לצורכי ביטוח, שכן בסוף תהליך עריכת הסקר מקבל בעל המפעל את הערכת השווי האמיתי של הרכוש שלו ואת סכום הביטוח המותאם שהוא צריך, מה שימנע ממנו תשלום יתר או לחלופין, תשלום חסר.

 

בשורה התחתונה,

כאשר מדובר בעסקים/חברות, יש לעריכת סקרים (הערכות שווי) לצורכי ביטוח חשיבות קריטית. הערכת שווי מקצועית שמבוצעת בידי סוקרים בעלי ניסיון בתחומים הספציפיים האלו ובעלי ידע נרחב בתחומים נושקים רלוונטיים (מביטוח ועד ערכית דין), יכולה לעשות את ההבדל בין "הפסד" ל"הצלה" של העסק/העסקה.

 

* המידע המובא לעיל אינו בבחינת ייעוץ ביטוחי ו/או משפטי.

מאמרים קשורים:

כל מה שחשוב לדעת על הערכות שווי (סקרים)

הערכות שווי (סקרים) לצרכי פעולות עסקיות משמעותיות

הערכות שווי (סקרים) לצרכי הערכת סיכונים